אייג'יזם בהייטק: איך הגיל הופך ליתרון

“אייג’יזם” (בעברית “גילנות”, אפליה על רקע גילו של אדם) היא אחת התופעות המכוערות והמטופשות ביותר בעולם התעסוקה, בפרט בהייטק הישראלי, וגם ההולנדי.

עד מתי ניתקל בצוותי פיתוח, שיווק, פיננסים, משאבי אנוש וניהול מוצר שבהם הגיל הממוצע הוא 27? מה לעזאזל אמורה לעשות הייטקיסטית אחרי גיל 45, 50, 60? לקבל חכה? וואוצ’ר לקורס ברידג’?

החדשות הטובות הן שמשהו קורה. יש שינוי באוויר.

פריצת הבינה המלאכותית לחיינו גורמת למעסיקים לחשב מסלול מחדש. שאלת מאה מיליון הדולר היא: “מה אנחנו צריכים כדי לקחת את העסק לשלב הבא?”

וההבנה מחלחלת, לאט אבל בטוח: שההייפ, הבאז, הבקיאות בצעקה האחרונה בטק-סטאק, כמה אייג’נטים אפשר לדחוף ל-n8n, ולדעת מי זאת בילי אייליש, כל אלה אינם חזות הכול.

למעשה, בעולם שבו כל המידע וכל הכישורים הבסיסיים נגישים לכולם, כל אלה הופכים זולים מאוד.

“רגע, אם הם זולים, אז מה יקר?”

שאלה יפה. מה שיקר זה ניסיון מקצועי, אינטואיציה בריאה, מיינדסט שקול, יושרה, ויחסי אנוש מעולים. וכאן הגיל מפסיק להיות מכשול. למעשה, הוא יכול להפוך ל-Unfair advantage.

אבל דברים לא קורים מאליהם. צריך לדייק את עצמנו (מה אנחנו רוצים? מה אנחנו מביאים לשולחן?) ולטרגט את המעסיק הנכון, בדרך הנכונה.

צריכים עזרה לנחות על המשרה הבאה, זו שמתאימה לכם באמת? דברו איתי.