כולם בחופש, הכל רגוע: זה הזמן לחפש עבודה (וגם למצוא!)

כולם בחופש. הפגישות מבוטלות, הלינקדאין שקט, וההיגיון אומר שאין טעם להתחיל לחפש עבודה לפני ספטמבר.

ההיגיון הזה מפיל אנשים טובים כל שנה מחדש. אחרי שמונה שנים ומאות ליוויים של ישראלים שמשתלבים בשוק המקומי, אני יכול לומר בביטחון: השבועות הרגועים האלה הם החלון הכי טוב של השנה. לא למרות שכולם בחופש. בגלל שכולם בחופש.

ולמה הגישה הזאת כל כך חשובה? כי חיפוש עבודה טוב הוא לא ספרינט של הגשות, הוא מבצע של מיקוד. ומבצעים כאלה מנצחים כשהם נעים הפוך מהעדר. כולם נחים עכשיו ויתחילו לרוץ בספטמבר, בתור הכי ארוך של השנה. אתם תעבדו עכשיו, בשקט, ותקצרו בדיוק כשהם יוצאים לדרך.

ועוד דבר שחשוב לי להגיד כבר כאן: חיפוש עבודה עכשיו הוא לא פשרה ולא ברירת מחדל של מי שאין לו ברירה. ההפך הגמור. מי שעובד נכון בשבועות האלה לא “מוצא משהו”. הוא בוחר את המקום הנכון: התאמה אמיתית, אופק ארוך, ובוקר שקמים אליו בשמחה. בשביל זה בדיוק צריך את היתרון של הזמן הזה.

קודם, החשבון. מהסוף להתחלה

בסוף השנה מחכה ה-kerstvakantie. מה-19 בדצמבר המדינה הזאת כבויה, אנשים חוזרים באמצע ינואר, לאט, ותהליכי גיוס מתניעים באמת רק בפברואר. מי שלא סגר עד אמצע דצמבר, נדחה לשנה הבאה. לא כי הוא לא טוב. כי אף אחד לא נמצא.

צעד אחורה: תהליך גיוס לתפקיד בכיר לוקח כאן שישה עד עשרה שבועות. כמה סבבים, לפעמים מטלת בית. ואחרי החתימה עוד לא מתחילים לעבוד, כי בחוק ההולנדי התפטרות נכנסת לתוקף רק מה-1 בחודש העוקב, ואצל בכירים תקופת ההודעה המוקדמת בחוזה היא לרוב חודשיים.

ועוד צעד אחורה: ספטמבר. חופשת הקיץ כאן קבועה ומתואמת ברמה הלאומית, וב-31 באוגוסט כל המדינה חוזרת לשולחן בבת אחת. לפי ניתוח מקומי של 1.4 מיליון משרות, ספטמבר הוא החודש העמוס ביותר בשנה בהגשות מועמדות.

עכשיו חברו את השרשרת: מי שיוצא לדרך מחודד באמצע אוגוסט, מנהל שיחות בספטמבר וסוגר בנובמבר. מי שמתחיל להתארגן בספטמבר, מגיע לראיונות בנובמבר ופוגש את דצמבר. ההבדל ביניהם הוא לא חודש. הוא רבעון שלם.

הפסיכולוגיה של ספטמבר, החלק שכולם מפספסים

תיזכרו רגע בעצמכם חוזרים מחופשה ארוכה: טעונים, בהירים, עם רשימה בראש של דברים שהפעם באמת הולכים לקרות. עכשיו תבינו שכל השוק חוזר ככה, באותו שבוע. אנשים חוזרים בספטמבר עם דחף עז לסגור משהו משמעותי לפני סוף השנה.

ואצל חברות הדחף הזה כפול ומכופל. הרבעון האחרון הוא הזמן להראות תוצאות על השנה הנוכחית, להיערך לשנה הבאה, ולהתחיל את ינואר נקי. מנהלת שסוגרת באוקטובר-נובמבר את הגיוס הנכון פתרה לעצמה את אחת הבעיות הגדולות של השנה הבאה, ויש לה את כל המוטיבציה בעולם להזיז את התהליך מהר.

ועכשיו השאלה היחידה שחשובה: כשהיא תחזור מהחופש עם הדחף הזה, האם היא כבר תכיר את השם שלכם?

להיות top of mind בדיוק ברגע שבו מישהו נחוש לסגור. זאת כל התורה. וזה לא נבנה בספטמבר. את זה בונים עכשיו.

המדריך: שישה שבועות, שני שלבים

שלב א’, מעכשיו עד אמצע אוגוסט: איסוף.

1. זהו את ההזדמנויות הנכונות. זה הצעד שרוב האנשים מדלגים עליו, ומשלמים על הדילוג הזה חודשים. שבו עם כלי מחקר רציניים (עידן ה-AI הפך את זה לפשוט מתמיד) ותצללו למגמות בתעשייה שלכם: מה צומח, מה מצטמצם, איפה הכאב האמיתי. מתוך המחקר הזה תיוולד רשימה של חמש עד עשר חברות שה-DNA שלהן הולם אתכם, בלי קשר לשאלה אם יש להן מודעה באוויר. ואיך יודעים שחברה באמת נכונה לכם? זאת בדיוק הנקודה שבה רוב האנשים מנחשים. אל תנחשו.

2. חדדו את הפרופיל. לא “לרענן קורות חיים”. לחדד: סיפור אחד קוהרנטי של מסע, צמיחה וכיוון, ותשובה של משפט אחד לשאלה “מה אני עושה טוב יותר מרוב האנשים”. אם אתם צריכים שלוש פסקאות בשביל המשפט הזה, אתם עוד לא שם. עכשיו יש לכם את השקט לעבוד על זה כמו שצריך.

3. בנו תוכנית התקפה. לכל חברה ברשימה: מי האנשים הרלוונטיים, מה אתם מביאים לשולחן שפוגש את הכאב שלה, מה הצעד הראשון ומתי הוא יוצא. חכות, ווים, פתיונות: תהיו יצירתיים, תפורים על כל מטרה בנפרד. זה ההפך הגמור מ-Spray & Pray, וזה בדיוק למה זה עובד.

שלב ב’, מאמצע אוגוסט: הנעה.

4. צאו לדרך, בסגנון שלכם. והנה אולי הטיפ החשוב מכולם: אל תזרקו לפח את מי שאתם. העברתם חיים שלמים ללמוד איך ליצור קשרים, איך לדבר עם אנשים, מה עובד לכם. דווקא עכשיו, אל תחליפו את כל זה בתבניות מהאינטרנט. תרתמו את זה. מי שמצחיק, שיצחיק. מי שמעמיק, שיעמיק. פנייה אותנטית בקול שלכם מנצחת כל נוסחה, כי אנשים מריחים נוסחאות.

5. תבלטו. בשבועיים שבין אמצע אוגוסט לתחילת ספטמבר נקבע מי נכנס לספטמבר כשם מוכר ומי כעוד קורות חיים בערימה. יש דרכים מצוינות לבלוט, ויש עוד יותר דרכים לשרוף את עצמכם תוך כדי ניסיון. החוכמה היא לדעת את ההבדל.

ומה עם המשרות שלא רואים?

בתפקידים מתמחים, ובוודאי בתפקידי ניהול בכירים, חלק גדול מהמשרות לא יתפרסם לעולם. זה לא אומר שהן לא קיימות. סקר מעסיקים גדול של UWV מצא שחברה אחת מכל חמש גייסה מבלי לפרסם מודעה אחת, ובליוויים אני רואה שככל שהתפקיד בכיר יותר, זה רק מתחזק. חברה טובה שפוגשת בן אדם רלוונטי יודעת לפתוח תקן יש מאין.

לכן “אין מודעות באוגוסט” זו עובדה נכונה על השאלה הלא נכונה. המשחק הוא לא למצוא מודעה. המשחק הוא למצוא את ההתאמה הטובה ביותר, ולהיות שם, מוכרים ומדויקים, ברגע שהיא נפתחת.

אז כן, כולם בחופש והכל רגוע. ככה בדיוק נראית הזדמנות לפני שכולם רואים אותה.

הזמן הזה שלכם. אל תמצמצו.

מי שרוצה את תבנית העבודה לשישה השבועות (מסמך אחד, שלבים ומשימות, בלי מים), שישלח לי “Plan” בפרטי ואשלח בשמחה, עם איחולי הצלחה כמובן.

ציד מוצלח!