לתכנן גיוס מהסוף: מהיום הראשון שבו הוא באמת עובד

השאלה הראשונה שרוב המייסדים שואלים אותי היא כמה זמן לוקח חיפוש. זו שאלה הוגנת, והתשובה הכנה היא שזה לא המקום הנכון להתחיל ממנו.

תתחילו מהיום שבו אתם צריכים את האדם הזה עובד במלוא הכוח, ותתכננו אחורה.

השעון ארוך יותר מהחיפוש

למצוא את האדם הנכון הוא כמעט אף פעם לא החלק האיטי. מהניסיון שלי, כשהבריף ברור, זה יותר משבוע ופחות מחודש. מה שלוקח זמן זה כל מה שמסביב.

בהולנד תקופת הודעה מוקדמת של חודש עד שלושה היא דבר רגיל. אחריה בא האונבורדינג, שבתפקיד רציני הוא לפחות שישים יום עד שמישהו באמת נושא את המשקל של עצמו. תוסיפו רילוקיישן, עבודה של בן או בת זוג, שנת לימודים, והתאריך שהיה לכם בראש זז.

אז אם אתם צריכים מישהו עובד במלואו בחודש מסוים, ההצעה צריכה לצאת בערך שלושה חודשים לפני, והחיפוש צריך להתחיל לפני כן. תעשו את החשבון אחורה פעם אחת, על דף, והלוח שנה מפסיק להפתיע.

מהר זו לא המטרה

היכולת לזוז מהר לא אומרת כלום בפני עצמה. חיפוש שנעשה בלחץ מייצר גיוס שנעשה בלחץ, וזה הסוג היקר ביותר. עצימות זה טוב. חיפזון לא.

לדעת לאן הוא הולך לפני שהוא מגיע

השאלה השנייה שמתכננים אחורה חשובה יותר מהראשונה: מה האדם הזה צריך מכם בחודש הראשון שלו?

מגויס חזק שמגיע לוואקום, בלי כיוון ברור ובלי מישהו שמחזיק את האסטרטגיה, עושה אחד משני דברים. הוא בונה משהו שייזרק אחר כך לפח, או שהוא מסיט בשקט את הספינה למקום שלא בחרתם. אנשים טכניים חזקים חשופים לזה במיוחד, כי הם תמיד ימצאו משהו לבנות.

לא צריך אסטרטגיה גמורה. צריך North Star ברור מספיק כדי שלחודש הראשון יהיה כיוון, ותשובה כנה לשאלה מי מחזיק את המוצר עד שמישהו אחר יחזיק אותו.

בקצרה

תחליטו על היום שבו הוא עובד במלוא הכוח. תספרו אחורה את האונבורדינג, ההודעה המוקדמת והחיפוש. ואז תחליטו מה הוא צריך מכם ביום הראשון.

כל מה שאחרי זה הוא ביצוע, וזה החלק שאני טוב בו.